לפני 32 שנים חוויתי לראשונה מה זה דלקת בשתן. הייתי אז בת שנתיים. אני לא אפרט את הסבל שכרוך בכרוניות של המחלה.
מאז, לאורך 10 שנים נתנו לי רופאים אנטיביוטיקה לסירוגין, שלא עזרה לי, כלומר לאחר שלקחתי אנטיביוטיקה הבדיקות שלי יצאו חיוביות = יותר ממאה אלף חיידקים.
לא משנה מה ניסיתי או מה הורי ניסו החיידקים סרבו להיפרד.
בגיל 12 הייתי מספיק גדולה כדי לומר "לא" לאנטיביוטיקה, לאחר שנוכחתי שטיפול זה לא עזר לי ולא ריפא את השורשים של הסימפטומים הללו.
מאז חייתי עם החיידקים, והמשכתי לשמש להם בית מוגן.
לאחר שנכנסתי להריון (היום אני בחודש השביעי), הרופא שלי התחיל להפחיד אותי שאני יכולה להפיל במידה והחיידקים יתפשטו לגופי בעקבות משקל העובר על שלפוחית השתן.
ורק אז התחלתי לשאול את עצמי, איך זה יכול להיות שבמרחב שלי יש חיידקים כ"כ הרבה זמן. והנה מה שגיליתי, להמשך המאמר...